ביום כיפור מצווים אנחנו מעבר לצום להקדיש את הימים שקודמים לו לסליחה ולתיקון חטאים.
מדוע חשוב לבקש סליחה? מדוע חשוב להרהר במעשינו? האם מספיק להצטער על מעשים מבלי לבקש סליחה מהאדם אליו היו מופנים?
חלק חשוב ביכולת האדם להתקדם ולהתפתח בחייו הוא היכולת לקבל את עצמו, היכולת לחיות בשלום עם עצמו, היכולת לסלוח לעצמו.
לפעמים מחליט אדם על שינוי בהתנהגות, אימוץ חוקים חדשים לעצמו, "לפתוח דף חדש".
כדי לפתוח דף חדש חשוב לנקות את הדף שהיה. כלומר לבחון מה היה בפרק ממנו אנו רוצים להיפרד ולנקות את העבר.
עצם תהליך ההכרה בשגיאות בטעויות מאפשרת לנקות את העבר.
תהליך סליחה אמיתי- סליחה שלנו למי שפגע בנו וקבלת סליחה ממי שפגענו בו משחרר.
כמו שחשוב לסלוח לעצמנו ולקבל את עצמנו עם שגיאות העבר שלנו חשוב גם לעשות "בדק בית"- על מי אנחנו כועסים, ממי אנחנו פגועים, את מי אנחנו מאשימים ולבדוק מה המקום שהכעס תופס בחיים שלנו. עד כמה הוא מקבע אותנו בעמדתנו.
האם אנו יכולים למצוא את העוז בליבנו להפסיק לכעוס? האם נצליח לשנות עמדה? לשנות נקודת מבט והתייחסות ולהשתחרר מהכבלים שהכעס קושר בנו.
כן. כל עוד אנחנו כועסים מאשימים פגועים אנו קשורים בכבלים אל העבר, אל החוויה הכואבת וחסרי יכולת להתקדם. אנו מעצימים את החוויה ומעניקים לה כוח השפעה על חיינו.
רק כאשר נניח לחוויה ונחיה בשלום עמה נוכל להביט הלאה אל העתיד ולהרפות מהעבר.
אם כן תהליך הניקוי והשחרור כולל שני שלבים.
אחד בחינה של המצבים בגללם אנו כועסים על עצמנו, והשני בחינה של המצבים שהתרחשו בחיינו עליהם אנו כועסים.
בחינה מחודשת של כל חוויה וחוויה – מי האנשים שמעורבים בה, ניסיון להביט בזויות ראיה שונות, מה אני יכול לעשות כדי להרגיש אחרת כלפי מה שהיה, עד כמה אני יכול לסלוח, לשחרר ולשלוח אל העבר, את החוויה כך שלא תאחז בי היום, כך שלא תהיה לה השפעה עלי היום.